החלטה בתיק בש"א 1530/06

זוהי בקשה להארכת המועד להגשת ערעור על דרישת המשיב לתשלום כפל מס מיום 26.12.01, עד למועד הגשתו בפועל ביום 26.4.06.

ביום 26.12.01 שלח המשיב למבקש דרישה לתשלום כפל מס מכוח הוראת ס' 50 לחוק  מס ערך מוסף, תשל"ו-1975.

על פי הנטען, עוד קודם להוצאת הדרישה, ביום 18.8.01, נחטף המבקש ונעצר ע"י הרשות הפלשתינאית בחשד לשיתוף פעולה עם השב"כ. ביום 22.4.02 הצליח המבקש לחמוק מחוטפיו, אולם במשך מספר חודשים לאחר שחרורו הסתגר בביתו והיה שרוי בדיכאון וייאוש. יתר על כן, בתחילת שנת 2002 אושפז בא כוחו דאז של המבקש, עו"ד בן עמי רוט ז"ל, וביום 7.4.02 הלך לעולמו. רק בחודש יוני 2002 נודע למבקש כי בא כוחו נפטר. עוד נודע לו כי קיים חוב על שמו במע"מ ירושלים. ביום 1.7.02 פנה, אפוא, המבקש, באמצעות בא כוחו, עו"ד יאיר פנחסי, למשיב, על מנת לקבל מידע אודות החוב. לטענת המבקש, לא היה בתשובות המשיב לעו"ד פנחסי ולעורכי דין נוספים מטעמו, כדי לבסס קיומו של החוב, ועל אף דרישות באי כוח המבקש, לא הציג המשיב כל אסמכתאות לחוב הנטען.

המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, הוגש הערעור בחלוף ארבע שנים וארבעה חודשים ממועד הדרישה לתשלום כפל מס, מבלי שיש בידי המבקש להצביע על טעמים מיוחדים, או לחילופין על "סיבה מספקת" שיש בה כדי להצדיק את האיחור הרב בהגשת הערעור. עוד הוא טוען כי במהלך השנים שחלפו מאז משלוח ההודעה, פנו למשיב ארבעה עורכי דין שונים מטעמו של המבקש, על מנת לקבל הבהרות שונות לחיוב שהוטל. שניים מהם, עו"ד פנחסי ועו"ד קסטל, אף פקדו אישית את משרדי המשיב ונמסרו להם פרטי החיוב וכן הטעמים להטלת כפל המס. גם בא כוחו הנוכחי של המבקש, עו"ד פדובה, פנה למשיב כבר ביום 26.1.06. למרות כל אלה, הוגש הערעור רק ביום 26.4.06, שנים לאחר המועד החוקי להגשת הערעור.

            אין להיעתר לבקשה.

על פי הוראת ס' 2 לתקנות מס ערך מוסף ומס קניה (סדרי הדין בערעור), תשל"ו-1976, המועד להגשת ערעור על החלטת המשיב הוא תוך 30 יום מיום קבלת ההודעה על החלטת המשיב. תקנה 8 לתקנות מסמיכה את בית המשפט להאריך את המועד להגשת ערעור "אם ניתנה לו סיבה מספקת לכך".

לטענת המבקש אותה "סיבה מספקת" הנדרשת להארכת המועד אינה עולה כדי "טעם מיוחד" הנדרש לשם הארכת מועד שנקבע בחיקוק לפי הוראת תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. גם אם כך הדבר, ואיני רואה צורך להידרש לכך, אין בטעמים שהוצגו משום סיבה מספקת להארכת המועד למלוא התקופה המבוקשת.

גם אם אקבל את כל טענותיו העובדתיות של המבקש במלואן, יש באלה כדי להצדיק הארכת המועד להגשת ערעורו לכל המאוחר עד לחודש יולי 2002. ברי כי החל ממועד זה, מועד בו פנה בא כוחו, עו"ד פנחסי, למשיב, לראשונה, על מנת לברר טיבו של החוב, אין בידי המבקש להצביע על סיבה, לא כל שכן סיבה מספקת, שיש בה כדי להצדיק הגשת הערעור במועד בו הוגש. הדברים נכונים מכוח קל וחומר מקום בו היה המבקש מיוצג על ידי עורכי דין אשר פעלו מטעמו לאורך השנים לבירור טיבו של החוב (וראה נספחים ה'-ו' לבקשה, ונספחים ב'-ט' לתגובת המשיב). ויודגש, בעל דין המאחר את המועד להגשת ערעורו חייב למהר ולהגיש את בקשתו להארכת המועד בזריזות ראויה ובהזדמנות הראשונה, ואין הוא רשאי להתנהל בעצלתיים ולהגיש ערעורו במועד המתאים לו.

יוסף כי היעתרות לבקשה, תוך התנערות כה גורפת ממוסרות המועד שנקבע, תגרום לפגיעה ממשית בכלל סופיות הדיון וביעילות עבודתה של המערכת השיפוטית. פתיחת ההתדיינות בין הצדדים מחדש, שנים לאחר סיומה, תפגע לא רק במשיב אשר זכאי לראות את העניין בא על סיומו ואף לפעול לגביית החוב, אלא באינטרס של כלל הציבור לוודאות ויציבות משפטית. על חשיבותן של מסגרות הזמן שנקבעו לשם עשיית פעולות משפטיות, עמדה כב' השופטת פרוקצ'יה בעניין פנינת טל השקעות ובנייה בע"מ, כדלהלן :

                              " אין ספק כי במישור הדיוני יש ליתן חשיבות רבה למועדים סטטוטוריים שנקבעו בסדרי הדין לצורך עשיית פעולות במסגרת ההליך השיפוטי, וחריגה ממועדים טעונה הגשת בקשה להארכת מועד תוך הצגת הטעמים לכך וקיום טעמים מיוחדים למתן ארכה. הקפדה נאותה על לוחות זמנים בהליך השיפוטי הינה כורח המציאות, שאחרת לא ניתן לנהל מערכת שיפוט סדירה ותקינה, וסופן של חריגות כגון אלה שהן עלולות לפגוע בזכויות דיוניות ואף בזכויות מטריאליות של בעלי-דין, ולעיתים אף להסב נזק לציבור הרחב..." (רע"א 1643/00 פנינת טל השקעות ובנייה בע"מ נ' פקיד שומה - ירושלים,  פ"ד נ"ה (4) עמ' 198).

            ויודגש, משך הזמן בו עוכבה הגשת ערעור הוא גורם בעל משמעות. אין דין עיכוב של ימים או אפילו חודשים כדין עיכוב של שנים. ככל שמשך הזמן שחלף מעת מתן ההודעה נשוא הערעור ארוך יותר, יש מקום לדרוש טעמים ממשיים שאינם בשליטתו של בעל הדין.  טעמים כאלה לא הובאו אלא למקצתה של התקופה שבדיון.

הבקשה נדחית, אפוא.

המבקש ישלם למשיב את הוצאות הבקשה בסך 2,000 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק.

מזכירות בית המשפט תעביר העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום ז' באב, תשס"ו (1 באוגוסט 2006) בהעדר הצדדים.

                                                                                 __________________

ג. כנפי-שטייניץ, שופטת

                                                                                                רשמת בית המשפט המחוזי

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: